כולנו כבר עדים לכך שעקב התפרצות נגיף הקורונה, ניצבים היום המשק הישראלי והגלובלי בפני משבר כלכלי חמור. אחד הנעלמים הגדולים במשבר הוא משך הזמן הצפוי לשיתוק הפעילות הכלכלית. המגפה גרמה לפגיעה קריטית במרבית הענפים במשק – החל מתעופה ותיירות, עבור בסקטור הפיננסי, חיפושי נפט וגז, נדל"ן ובנייה, רשתות וחנויות מוצרי הצריכה (למעט מזון ודברים בסיסיים לבית), ענפי השירותים המקצועיים – ועד חינוך והשכלה גבוהה, ספורט, תרבות ופנאי ועוד. עסקים רבים ניצבים בפני סכנה של מיתון, אובדן ערך ואובדן תזרים, על סף קריסה, ואף בפני סיכון להמשך קיומם כעסק חי.
המשבר הכלכלי הנוכחי מזכיר במידה מסוימת את המשבר הפיננסי העולמי שפרץ ב-2008, אשר הכה בזמנו בעוצמה ברחבי העולם. עם זאת, קיימים הבדלים אחדים בין שני המשברים. ראשית, משבר 2008 נבע בסופו של דבר ממעשה ידי אדם. עסקאות ושווקים פיננסיים ספקולטיביים הובילו להתפוצצות ולקריסת הבורסות, וההשקעות השונות נחשפו כחלולות וכנעדרות ממשות כלכלית. לעומת זאת, משבר הקורונה ב-2020 הוא פשוט כוח עליון – מגפה בריאותית.
שנית, בישראל – משבר 2008 פגע לרעה בראש ובראשונה בסקטור הפיננסי ובענף הנדל"ן, ובעיקר בחברות הישראליות שהשקיעו ופיתחו נדל"ן באירופה ובצפון אמריקה. מנגד, משבר קורונה 2020 הכה, מכה ועוד עלול להכות בענפים רבים ובמספר חברות גדול בהרבה. הפעם כבר נפגעו, ועוד עלולות להיפגע חברות קטנות כגדולות, אלה הפועלות במשק המקומי ואלה הפועלות במישור הגלובלי.
להבדלים האמורים בין "משבר 2008" ל"משבר 2020" יש השלכות ישירות גם באשר לשאלת המימון הממשלתי לסקטור העסקי. בעקבות משבר 2008 החליטה הממשלה (שר האוצר דאז יובל שטייניץ) באופן מושכל כי המדינה לא תזרים כספים לחברות שנקלעו למשברי חוב, וכי יהיה עליהן להתמודד עם המשבר שלהן מול נושיהן בכוחות עצמן. לעומת זאת, ההיקף והעומק של המשבר הנוכחי והיותו תוצאה של כוח עליון, יחייבו מעורבות ממשלתית במגוון דרכים – מתן חבילות סיוע כספיות לעסקים, בדרך של קרנות מימון וערבויות וגם בדרך של הקלות מס.
נלקח מאת: גלובס
